החזון: מגילת ירושלים בת-קיימא

"פיתוח בר-קיימא הוא פיתוח
המתחשב בצרכים של הדור הנוכחי
מבלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים
לספק את צורכיהם."

(דו"ח ברונטלנד, הוועדה העולמית לסביבה ופיתוח,1987)

מבוא

פיתוח בר-קיימא ...
עיר בת-קיימא היא זו שתושביה משיגים איזון בסוגיות חברתיות, כלכליות, תרבותיות וסביבתיות, כאשר כל דור מעביר הלאה מקום איכותי לחיית בו. אפשר למצוא את המושג בר-קיימא כבר במקורות היהדות, בהקשר של יכולת הילד לשרוד, לגדול ולהתפתח.

כיום, לאור העובדה שהידרדרות הסביבתית איננה יודעת גבולות, מושג זה הפך לאמת-מידה אוניברסלית מקובלת בקהילה הבין-לאומית להבטחת עתיד האנושות וכדור הארץ. בישראל פיתוח בר-קיימא ישפיע על עתיד הארץ ותושביה, שיצטרכו להתמודד עם אויב חדש, האיום האקולוגי.

... בעבור עיר ייחודית
ירושלים היא עיר קדושה ליהודים, למוסלמים ולנוצרים. רוחניותה השתקפה תמיד ביפי הנוף, האור והאבן והשפיעה על כל הבאים בשעריה. המרקם העירוני מהווה פסיפס של שכבות היסטוריות, המתארות מפגשים בין תרבויות המערב והמזרח לאורך דורות רבים.

ירושלים היא עיר חשובה לדתיים ולחילוניים כאהד. זוהי עיר בעלת ערכים אוניברסליים יוצאי דופן, ובעבור הישראלים, העם היהודי ותושבי העולם כולו שמירת ייחודיות זו היא הכרחית. את מעמדה כבירה לאומית ניתן לחזק דווקא באמצעות קידום ערכים ויוזמות המטפחים את הזדהותן של כל קבוצות האוכלוסיה בחברה הישראלית עם ירושלים.

כעיר מודרנית ובין-לאומית, ירושלים מהווה מוקד משיכה לאנשי רוח ומעש. ניתן להגדיל את עושרה על ידי הרחבת עסקים ומפעלים ידידותיים לסביבה וכן על-ידי מיצוי של הנכסים התרבותיים והרוחניים שבתחומה. מזג האוויר הנוח והסביבה המרהיבה של העיר הופכים אותה אטרקטיבית למגורים, ויכולים להציע איכות חיים בעבור אוכלוסיה גדלה מבלי להרוס את נכסי הטבע שלה.

אין להרשות פיתוה של ירושלים שיושתת על אינטרסים פוליטיים או פרטיים צרים. יש לשמר את המשאבים הסביבתיים וההיסטוריים של העיר בראייה לטווח ארוך, הדוגלת בקידום חברתי וכלכלי רציף תוך הבטחת האופי והיופי של המקום.

אתגר חברתי

עיר פלורליסטית
"ירושלים בת-קיימא" יכולה להוות פסיפס אנושי המורכב מקבוצות אוכלוסייה שונות, החיות בשלום זו בצד זו. עיר כזו תשאף לטפח רב-גוניות תרבותית ותמנע קיפוח חברתי. תכנון מושכל למגורים ולתעסוקה יאפשר איזון בין קבוצות אוכלוסיה בעי, וימנע הגירה שלילית.

סובלנות
יחס של כבוד לסגנונות חיים אחרים ולדעות שונות הוא פועל יוצא של הורדת המתחים בין מגזרי האוכלוסיה בעיר. הידברות יכולה להי ווצר בעקבות הבנת הצרכים של הקבוצה האחרת בתחומי החינוך, התרבות, הפיתוח, ועל ידי יצירת הזדמנויות ומקומות למפגש.

הוגנות
הוגנות חברתית מתעצמת תוך השוואת שירותים חברתיים ותשתיות לכל המגזרים. כאן מתחייבת סגירת פערים בהקצאת המשאבים בין אוכלוסיות ערביות ויהודיות, ובין קהילות ושכונות עשירות ועניות בעיר.

איכות בחינוך

בתי ספר ברמה גבוהה
לעיר השואפת לקידום בר-קיימא, חינוך הוא בעדיפות ראשונה. עליה להשקיע בפן האנושי והפיסי ולהרחיב את מגוון מגמות הלימוד. מקצוע ההוראה יזכה בה למעמד הגבוה ההולם וימשוך אליו אנשים מצטיינים שיהנו ממלוא התמיכה וההכשרה לקראת אתגרי העתיד.

השכלה גבוהה
מעמדה של ירושלים ילך ויתחזק כבירה לאומית ובינלאומית להשכלה גבוהה, ללימודים מתקדמים ולמחקר בתחום מדעי הרוח, החברה, הטבע והדת. משאבים רבים יוקצו למחקר במדע ובטכנולוגיה, תוך עידוד חידושים והמצאות המבטיחים פיתוח בר-קיימא.

שוויון הזדמנויות
לכל קהילה יינתנו החופש והאמצעים לפתח פילסופיה חינוכית משלה שתתרום לפסיפס המגוון של מערכות החינוך בישראל. מגזרי האוכלוסיה השונים יהנו מגישה שווה לכל ההזדמנויות בחינוך, בתרבות ובספורט. בתי ספר יסודיים, גני ילדים ומרכזי למידה ברמה גבוהה יהיו בנמצא בכל שכונה, בהתאם לאופיה ולצרכיה.

חינוך לסובלנות
יש להפעיל פרוייקטים חינוכיים חדשים בבתי ספר, ישיבות ובמרכזים קהילתיים שמטרתם טיפוח סובלנות והכרה באחר; כך תיבלם ההידרדרות ביחסים החברתיים בעיר.

חינוך להכרה בסביבה
תכניות לימודים חדשניות וסדנאות לילדים ולמבוגרים יעודדו מעורבות ומודעות לחשיבותן של סוגיות איכות הסביבה, ויעמיקו את היכרות התושבים עם מורשת העיר ושכונותיה. השתלמויות למנהיגות סביבתית תאפשרנה למקבלי החלטות, למתכננים, למורים וליזמים קהילתיים גישה לידע עדכני בתחום פיתוח בר-קיימא ואיכות הסביבה בירושלים.

כלכלה בת-קיימא

חיזוק כלכלת העיר
קידום כלכלי בר-קיימא מחייב שיפור הרווחה והתעסוקה מבלי להרוס את המערך הסביבתי התומך של האזור כולו. תעשייה עתירת ידע לא מזהמת ומפעלי תרבות יימשכו לבירה בעקבות פיתוח התשתית האנושית הדרושה להם.

תיירות תרבותית ידידותית לסביבה
האופי ההיסטורי של ירושלים על נופיה ועל סגנון הבנייה היחודי ישמר מתוך ראייה כלכלית ארוכת-טווח, כנכס צאן ברזל לתיירות, לצליינות ולנופש. יתרבו יוזמות ברמה ארצית ובין-לאומית לקיום אירועים, כנסים ופסטיבלים בעיר הבירה. מגוון רחב של אפשרויות אירוח, החל באכסניות נוער וכלה בבתי מלון מפוארים, יסבירו פנים למבקרים בירושלים בהתאם לרוח המקום.

עיר ולה לב תוסס
המרכז יהפוך שוב למוקד החי של העיר. העירייה, התושבים והסוחרים יפעלו יחד לטפח עסקים, מלאכה ותרבות באיזורים ההיסטוריים של המרכז. יקודמו פרוייקטים של בנייה ציבורית ופרטית למגורים, המיועדים לאוכלוסיה מגוונת מכל המגזרים - משפחות, צעירים ועולים חדשים - וכך תימנע היווצרות של שכונות ומבני רפאים.

עלויות סביבתיות
החישוב הכלכלי של עלויות פיתוח פרוייקטים עירוניים יתחשב בשיקולים סביבתיים כגון: מניעת זיהום אויר, שמירה על משאבים טבעיים בלתי-מתחדשים ועל מרקמים חברתיים ופיזיים. השקעות בפרוייקטים שמביאים לשיפור באיכות החיים לטווח ארוך יזכו לעדיפות גבוהה.

מעורבות וערבות הדדית

דמוקרטיה משתפת
הצלחת מדיניות פיתוח בר-קיימא נשענת על עקרון של דמוקרטיה משתפת. תושבים ונציגי שכונות יהיו מעורבים באופן פעיל בהליך התכנוני ברמה המקומית והמחוזית; הם ישותפו בקבלת החלטות ובניהול פרוייקטים שמטרתם שיפור איכות חיים. הציביר המודע לזכויותיו יהיה מודע גם לחובותיו; דפוסים קבועים של הפצת מידע וידע יעודדו את התושבים להתמצא בסוגיות של תכנון וסביבה ולחוות דעה בכל שלבי הפיתוח.

דמוקרטיה עירונית
כדי להבטיח בסיס קבוע למעורבות התושבים, יש לפעול להנהגת בחירות איזוריות למועצת העירייה. כמו כן, לעודד את התושבים לקחת חלק פעיל בבחירות למועצה ולראשות העיר. יש לחזק את המינהלים הקהילתיים ולהעביר אליהם סמכויות ותקציבים נוספים, ובכך להעצים את השתתפותם בתהליכי קבלת החלטות.

שיתוף פעולה בין השכונות
רעיון שיתוף הפעולה וערבות הדדית בין תושבי העיר הולך ומתעצם. על פי רעיון זה, תושבי השכונות הנפגעות מהחלטות תכנוניות יוכלו לסמוך על תמיכתם של תושבי שכונות אחרות בעיר.

עיר בריאה

זיהום
פיתוח בר-קיימא פועל לניטור ולמניעת מקורות זיהום האויר, כדי להבטיח כי אוירה של ירושלים יהיה שוב צח וכך יישמר לדורות הבאים. הקפדה זו תתרום למאבק העולמי להקטנת "אפקט החממה". כמו כן, יש למנוע היווצרות מוקדים של עומס רעש בשכונות מגורים ובשטחים ירוקים. הגנה על בריאות הציבור מזיהום ומקרינה שנגרמים על ידי פסולת רעילה ואנטנות סלולריות תובטח בתכנון העיר.

נקיון וטיפוח הסביבה
רמה גבוהה של נקיון ותחזוקה תובטח בכל חלקי העיר. גנים ציבוריים, מדרכות ומתקנים יהיו מתוחזקים היטב ונקיים מפסולת ומצואת בעלי חיים, והגישה אליהם תהיה נוחה.

פסולת מוצקה
ירושלים תקדם מדיניות של טיפול משולב ויעיל באשפה, כולל הפחתה, הפרדה ומחזור, תוך הפעלת מערך חינוך נרחב בשיתוף הקהילה. תעשיות מחזור מטרופוליניות יקלטו את הפסולת מכל ישובי המחוז ובכך יתרמו למערך כלכלי בר-קיימא. אכיפה יעילה של החוק תמנע שפיכה פראית של פסולת בנין בעמקים תוך שמירה על הטופוגרפיה והסביבה הטבעית.

מערכת ביוב
מערכת הביוב תושלם בכל חלקי העיר ותוקמנה מערכות מתקדמות לטיפול ולטיהור שפכים באגני הניקוז המזרחיים, כפי שנעשה במערב העיר.

הממד הירוק

"ירושלים הרים סביב לה"
יישמרו השטחים הפתוחים מסביב לעיר לצרכי פנאי ונופש; "טבעת ירוקה" זו תחצוץ בין המרחב הבנוי למרחב הפתוח.

יערות ועמקים
יערות ירושלים יהפכו לגנים לאומיים ובכך תימנע כל פגיעה נוספת בהם. העמקים הנותרים יישמרו כרצף ירוק המחבר בין חלקי העיר וישמשו כפארקים עירוניים.

שטחים פתוחים בתוך העיר
יטופחו פארקים, גנים, חצרות, וכן גומחות אקולוגיות, בין ברשות הפרט ובין ברשות הרבים. תכנון העיר יבטיח שטחי משהק ושטחים ירוקים בכל שכונה, בהתאם לתכנית האב לשטחים פתוחים המבטיחה איזון בין עיר לטבע.

קנה מידה אנושי

הממד הירושלמי
היחם בין הגובה לבין נפח הבנייה בפיתוח חדש ייצור הרמוניה עם קנה המידה הנופי והאנושי. צביונה השכונתי של ירושלים יישמר ואף יתחזק.

בניה לגובה
גובה הבניינים ייקבע על פי תכנית מקיפה חדשה, ובכך תימנע השפעתן המופרזת של ספסרות קרקעות וצמיחה אנרכית של גורדי שחקים. בהיעדר תכנית כוללת, תיאסר בניית מגדלים מודרניים עקב השפעתם השלילית ארוכת הטווח על הסביבה, על הכלכלה ועל דמותה של ירושלים. יותרו מבנים בני שמונה קומות באיזורים מסחריים, שש קומות באיזורי מגורים וארבע קומות באגן הנופי של העיר העתיקה ובאזורים היסטוריים רגישים.

החלל הציבורי
תשומת לב מיוחדת תינתן לטיפוח ולתכנון שטחים פתוחים לרווחת הציבור. רחובות וכיכרות (כולל מדרכות, תאורה וריהוט חוצות) יעוצבו תוך התחשבות במרקם ההיסטורי הקיים, תוך שימוש בחומרים בני-קיימא. עצים בוגרים יזכו ליחס של כבוד ועצים חדשים יינטעו בכל רחוב אפשרי. מדיניות מאוזנת ורגישה לגבי תאורה תחול על כל רחובות העיר.

עיצוב עירוני ובנייה באבן
בירושלים, רוח המקום גוברת על רוח התקופה. הארכיטקטורה של העיר תיצור דו-שיח בין חדש לבין ישן, תוך שימת לב לצרכים חברתיים כחלק מהטופוגרפיה הטבעית והמורשת התרבותית. יש להעלות את רמת העיצוב של פרוייקטים חשובים באמצעות תחרויות תכנון, דיונים ותערוכות שייפתחו לקהל הרחב. המסורת המקומית של בנייה באבן מסותתת תחוזק, ותינתן עדיפות לטכנולוגיות ולחומרי בנייה חסכוניים באנרגיה. שגיאות תכנון בוטות מהעבר יזכו לתיקון ולתכנון מחודש בהתאם לאפשרויות בכל מתחם ומתחם.

עתידו של העבר

ערך אוניברסלי
המורשת הנופית וההיסטורית של ירושלים תזכה למעמד של "ערך אוניברסלי יוצא דופן", ששימורו יתבצע בעזרתה ובתמיכתה של הקהילה הבין-לאומית. ראש העיר יוביל מדיניות שימור דינמית המשלבת את האינטרסים של המגזרים הציבוריים והפרטיים. אמנות בינלאומיות הנוגעות לערים ולנופים היסטוריים תותאמנה לאופיה הייחודי של ירושלים ותאומצנה. כך תובטח הנצחת מורשת העבר.

קו הרקיע
קו הרקיע יישמר בכל חלקי העיר, ובמיוחד באגן העיר העתיקה. תכנון מושכל ימנע סתימה נוספת של חלונות הנוף והפנורמות הייחודיות לירושלים.

שימור המורשת הבנויה
יתבצע תסקיר שימור מקיף של העיר העתיקה, ובכך ייעצר ההרס של הבנייה הצלבנית, הממלוכית והעותומנית. אתרים מונומנטליים וכן בנייני אבן מסורתיים מהתקופה של טרם מדינה יישמרו וישוקמו כדי לשרת את צרכי החברה בעתיד. כמו כן יש לחזק את הצביון הרב-תרבותי של השכונות הירושלמיות.

מורשת בנייה מודרנית
יישמרו גם בניינים מודרניים ושכונות גנים המהווים ציוני דרך בהתפתחות של האדריכלות המודרנית הישראלית, לפני ואחרי קום המדינה

תחבורה למען אנשים

מיעוט בנסיעות
ירושלים בת-קיימא תתפתח כעיר שנועדה לבני אדם ולא למכוניות. הנסיעה היומיומית אל העיר תופחת בעקבות הנהגת מגוון פעילויות ושימושי קרקע בערי לוויין ובפרברים. באיזורי המגורים יתרבו מקומות תעסוקה כמו אפשרויות בסיסיות לחינוך, לבילוי ולצריכה.

תחבורה ציבורית
עדיפות מוחלטת תינתן למערכת תחבורה ציבורית מהירה, נוחה וידידותית לסביבה ולמשתמש. זו תתחבר אל מערך של רכבות בין-עירוניות, ותתחרה בהצלחה ברכב הפרטי. הגישה למרכז העיר תתאפשר באמצעות מערכת משולבת של תחבורה ציבורית לא מזהמת הכוללת נתיבים המיועדים לאוטובוסים ולרכבת הקלה.

רחובות למען אנשים
בדומה למרכזים עירוניים אחרים בעולם, הולכי רגל שוב דורשים לעצמם מרחבים וזוכים להנות מחוויית ההליכה בעיר. מכאן מתחייב טיפוח מרחבים איכותיים להולכי רגל, האטת התנועה ושיקום מדרכות מוגנות מרכבים חונים. תשומת לב מירבית תינתן להנגשת העיר לאוכלוסיית הנכים ולרוכבי אופניים.

כבישום בטוחים ושדרות ירוקות
מערכת הכבישים בכניסה לעיר תתייעל, והבטיחות בדרכים תשתפר לעין שיעור. מתקני "חנה וסע" יאפשרו חנייה בכניסות לעיר והמשך נסיעה בתחבורה ציבורית אל תוך העיר. תכנון הכבישים יכבד את האיזון האקולוגי ואת ההקשר הנופי. בשכונות היסטוריות וכן באיזורים מאוכלסים בצפיפות, זרימת התנועה תותאם לאופי הרחוב, ולא ההיפך.

צמיחה מטרופולינית

תכנון אזורי
פיתוח של המרחב המטרופוליני יתבצע תוך הרוויית בנייה בישובים הקיימים, ותוך שמירה על השטחים הפתוחים - הן אלה המחברים בין ישובים והן אלה שבתוכם. תינתן עדיפות למקורות תעסוקה לא מזהמים למרחב הרגיש של הרי ירושלים.

דמוקרטיה במרחב המטרופולין
האופי ההברתי-תרבותי של כל ישוב וכן העצמאות המוניציפלית מובטחים, תוך שיתוף דמוקרטי של התושבים. הסדרים בין הרשויות מאפשרים מדיניות איזורית משולבת בתחומי תכנון ופיתוח.

גבולות העיר
כיווני הפיתוח של העיר יישקלו מחדש בעת הצורך, כאשר גבולותיה וממדיה יוגדרו על ידי תכנון מושכל ובר-קיימא ובראש ובראשונה על פי צרכים חברתיים ואקולוגיים.

" אם אשכחך ירושלים ... " (תהילים קלז ה')

• האופי והיופי של ירושלים נהרסים .איכות הסביבה ואיכות החיים מדרדרים.
• מערכת התכנון העירונית קורסת בהיעדר תכנית מתאר עדכנית.
• העמקים, השטחום הירוקום ויער ירישלום הולכים ונעלמים.
• עשרות מגדלים גבוהים עומדים לקום ללא התייחסות לסביבה.
• התנועה בעיר פקוקה ובלתי-נסבלת. תנועת הולכי הרגל נעשית קשה מיום ליום.
• בניינים היסטוריים ומורשת העבר נכחדים בהדרגה.
• קו הרקיע והנופים הפתוחים הולכים ונעלמים.
• מרכז העיר מתנוון. דיירים, סוחרים ויזמי תרבות עוזבים.
• הוואדיות נסתמים בשפיכה פראית של עפר ופסולת בנין.
• העיר מלוכלכת, אינה מתוחזקת כראוי ואין טיפול נאות באשפה.
• זיהום האוויר והרעש הולכים וגדלים.

אל ניתן ללחצי הרגע להכתיב את אופיה של עיר הנצח !

יש אלטרבטיבה: אפשר לפתח, לגדול ולשמור על אופיה המיוחד של העיר.