אני מזמין אתכם לצעוד במשעולי הזמן המובילים למשעולים אחרים, בינות בתים, שדות וכרמים, המובילים לשכונה זו או אחרת בירושלים. האוויר נקי, השקט מופר ע"י משב הרוח, הילדים משחקים באין מפריע בינות לבתים, נשמעים קולות בעלי חיים שונים, ריח פריחה נישא באוויר ומראה הגבעות וההרים המייחדים את העיר ירושלים משובב נפש.

אני כותב שורות אלו ואתם הקוראים אומרים ודאי "ההיינו כחולמים?" ישנם אתנו עדיין אנשים אשר יכולים להעיד על משעולי הזמן והשדות. ישנם תמונות, ציורים וסיפורים רבים המספרים את סיפור העיר הזו ואת הטבע שלה - במרחק הליכה מהבית.

כיום, לצערנו, אנו רואים איך השטחים הפתוחים, הירוקים, הטבעיים - אם זה שדה בר או גבעה, או חורשה - נעלמים בזה אחר זה. מה שניצב מולנו ביציאה מדלת ביתנו, מה שנשקף מחלוננו הוא עוד בניין מגורים או תעשייה, עוד כביש, עוד ערמת פסולת בניין. קצב החיים הוא מהיר. אנו מוצפים באינפורמציה, טובעים ברעש ובזיהום. הכל משתנה סביבנו מבלי שיש לנו שליטה ואנו נותרים קהי חושים.

מה עושים? איך מגשרים בין מציאות קשה לבין הצורך שלנו כבני אדם וכחברה לקשר אל האדמה ואל האוויר אשר נותנים לנו חיים גשמיים ורוחניים?

בסניף החברה להגנת הטבע בירושלים הוחלט שאי אפשר להשאיר את נושא השטחים הפתוחים בתוך העיר לידי המזל, אלא יש לקחת חלק פעיל בסקירת מצב השטחים הפתוחים בעיר, בכל שכונה ושכונה, ויחד עם המנהלים הקהילתיים והעירייה לדאוג לשימורם.

הטענה שישנם שטחים המוגדרים כירוקים לטובת הציבור במפות העיר אינה מבטיחה את הישארותם ככאלה. חלקם מאוימים ע"י תוכניות בנייה. רוב השטחים הירוקים אשר לא הוקמו בהם גנים לטובת הקהילה נמצאים במצב של הזנחה חמורה. השטחים הללו הפכו עם השנים לאתרי פסולת בתוך השכונות, המסכנת את הילדים המשחקים בהם. ואם כבר מופיע טרקטור העובד במקום - זה אומר שיש עוד שטח ירוק שעתידים לבנות עליו.

העירייה טוענת שאין לה מספיק כסף וכוח אדם לשנות את המצב באחת ושיש לה תכניות לטווח הרחוק. יש טענה האומרת שבכדי להפוך שטח ירוק מוזנח לגן לשימוש הקהילה דרושים מאות אלפי שקלים לכל גן. אנו חושבים שאם נחכה לתקציבים שכאלה אזי לא יישארו שטחים ירוקים בעיר. למעשה, כדי להפוך שטח ירוק מוזנח לגן בסיסי - משמע שטח נקי מפסולת, מערכת השקייה עצים ושיחים רב-שנתיים, וכמה ספסלים אשר יכולים לשרת את הקהילה - מספיקים תקציבים בסדר גודל של עשרת אלפים ש"ח ועד כמה עשרות אלפי שקלים בודדים, תלוי כמובן בגודל השטח והצרכים של הקהילה. תמיד ניתן לשדרג את הגן בעתיד.

במרכז לקידום גינות קהילתיות של החברה להגנת הטבע בסניף ירושלים, פותחו תוכניות לקהלים שונים שמטרתם לבלום את הנגיסה בשטחים הפתוחים בתוך העיר ע’י הפיכת שטחים מוזנחים לגנים קהילתיים, בשיתוף מלא של הקהילה בכל שלבי התכנון וההקמה.

מטרות הגינה הקהילתית

-שימור שטחים פתוחים בתוך העיר.
-חיזוק הקשר בין הפרט לקהילה.
-מפגש בין אוכלוסיות שונות: דתיים עם חילוניים, ערבים עם יהודים, אוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים עם הקהילה הרחבה.
-הפיכת שטחים מוזנחים לבוסתנים.
-לימוד של אקולוגיה מעשית וגינון אקולוגי בפרט.
-לאפשר אימוץ חלקות ע"י הציבור לגידול מזון אורגני.
-חיזוק הקשר בין האדם לאדמה.

בגנים אלה אפשר לטייל ולהינפש, לגלות את החיבור בין האדם לאדמה ובין האנשים בתוך הקהילה סביב נושאי אקולוגיה. הפרוייקט מתנהל תוך שימוש חוזר בחומרים אורגניים וחומרים בכלל, שימוש חוזר במים, גידול אוכל אורגני וגידול צמחי מרפא תוך לימוד וניצול תכונותיהם המיוחדות.

כיום, כמעט בכל שכונה בעיר ישנה גינה קהילתית פעילה. סוד ההצלחה של הפרוייקטים הללו הוא הדגש על קהילה. יחד עם המינהל הקהילתי אנו מאתרים גרעין של אנשים מקרב השכונה שמגלים רצון ומחוייבות לשנות את המצב, ויחד איתם מקיימים מפגשים לבחינת הצרכים של הקהילה והרצונות השונים.

בגינה אחת, הגרעין מורכב מהורים של ילדי ארבעה גני ילדים הנמצאים בסמיכות, אשר השטח הנמצא לפתח הגנים מוגדר כירוק אבל מוזנח עם פסולת, מסוכן לילדים ולהורים בגלל בעיה של חניה וחוסר בדרכי גישה בטוחים. סביב עניין זה אנשים מתאחדים. בשכונה אחרת הגרעין הוא תלמידי בית ספר שלוקחים אחריות על שטח מוזנח הנמצא בסמיכות ועם תוכנית שנתית מובילים מהלך כולל של תכנון ושיתוף עם הקהילה לביסוס הגינה הקהילתית. במקרים אחרים אלו פשוט תושבים שדואגים לעתיד ילדיהם ועתיד השכונה. הם תורמים מזמנם וממרצם, מתאחדים ומובילים מהלך לשנות את המצב.

אנו מבצעים סקר בקהילה ומנסים לערב כמה שיותר אנשים מהשכונה ויחד מכינים תכנית פיזית לגן וכן תכנית תקציבית צנועה. בשלב הבא פונים עם התכנית לעיריית ירושלים, לקרנות ולקק"ל ומ