רקע

ואדי האסבסטונים , אמור מעתה "בוסתניה", נמצא בירושלים בין קרית היובל לעיר גנים. אורכו כ-5 ק"מ ורוחבו כ-0.5 ק"מ. הוואדי קיבל את שמו בשנות ה-50 בזמן שהוקמו אסבסטונים לקליטת עולים חדשים. במשך הזמן נבנו על גדות העמק שיכונים, העולים עברו אליהם והאסבסטונים נהרסו. מאז מצב הואדי הלך והדרדר תוך כדי שהוא משמש כמזבלה לתושבי השכונות הסמוכות.

כ-10% משטח הואדי פותח ע"י קק"ל והוא גן משחקים לילדים הידוע כפארק העץ. שטח זה נמצא באחריות העיריה. שארית השטח מוזנחת ע"י הרשויות פרט לכביש שחוצה את הואדי לאורכו. ייחודו של הפארק הוא בריכוז עצי חרוב, עצי התאנה, עצי נוי וצמחי המרפא. כמו כן, הפארק משופע באדמה דשנה לגידולי עצים נוספים וצמחים שונים.

בשנת 1999 שתי תושבות של השכונה, חנה עליזה עומר ומרים עירון, לקחו יוזמה לעורר את התושבים לאימוץ הואדי ע"י הקהילה. הן ראו את הפוטנציאל הגדול בלהפוך את המזבלה הזו לשמורת טבע יפיפיה, מקום שאליו אנשים יכולים לבוא להינפש, לגעת באדמה, להרגיש חלל פתוח, לנשום אוויר צח, ואפילו לגדל ירקות - וכל זה במרחק הליכה מהבית. מאז, כמה חברים "משוגעים לדבר" התאספו סביב הרעיון (מספרם הולך וגדל) והם דוחפים אותו אל תוך המציאות.

גורם חשוב נוסף שנכנס לתמונה הוא המינהל הקהילתי קרית יובל, שאימץ את הפרוייקט בחום ותומך בו רבות, הן תקציבית והן בכח אדם.
כיום שטח הואדי, לאחר מאמצים רבים שלנו ושל אחרים, מוגדר בתוכנית המתאר העירונית כפארק רובעי כחלק מהשטחים הירוקים סביב ובתוך ירושלים.



מטרות הפרויקט

-העלאת מודעות אקולוגית עירונית בירושלים.
-שיתוף של אחריות ומעורבות של התושבים המקומיים בתכנון, יצירה ותחזוק הואדי, ובכך לחברם באופן משמעותי אל בתיהם וסביבתם.
-חינוך לחקלאות עירונית וגינון אורגני: אנשים מכל הסוגים מקבלים אפשרות לביטוי יצירתי בעבודה בטבע ולקיחת יוזמות אישיות, למשל ע"י אימוץ עץ, אימוץ חלקה, בניית טרסות וכדומה.
-החזרת חוכמת טבע מסורתית לחיים ע"י עבודת האדמה עם תבונה, רגישות וכבוד - ובכך ליצור "ציון חדשה", התייחסות מקודשת לארץ הקודש.
-לימוד עבודת האדמה על פי התורה ויישום ההלכות בשטח.
-עצירת נגיסה של שטחים ירוקים בירושלים ע"י יזמי בניה.
-יצירת ריאה ירוקה בין שכונות צפופות.
-שיתוף של מוסדות חינוך בלימודי סביבה: סביב הואדי ישנם ארבעה בתי-ספר, גני ילדים, בניין השרות הפסיכולוגי של העירייה, והוסטלים לאנשים קשיי תקשורות (מפגרים).
-טיפוח האדמה מפגיש את כולנו יחד - ילדים וקשישים, אנשי צווארון לבן ומובטלים, דתיים וחילונים, כל העדות ועוד.
-שיתופם של אוכלוסיות חלשות בחיי הקהילה.

פעילות

הפרוייקטים המרכזיים הפעילים כעת בבוסתניה הם גינת הירק ומרכז ההדרכה האקולוגי הקהילתי. (ראה פירוט על גינת הירק בכותרת הבאה.) מרכז ההדרכה הוא אבן שואבת לפעילות של תושבי השכונה, תנועות נוער ואוכלוסיות עם צרכים מיוחדים.

פעילויות נוספות:
-מערכת מים אפורים שמשקה בוסתן שניטע ע"י התושבים (הוקמה בואדי אסבסטונים).
-טיפוח הנוי בואדי על ידי עבודה משותפת של עובדי שירות עם תושבי המקום.
-קבוצת פעילים סביבתיים משכונות שונות בירושלים שעוסקת בשמירה וקידום פרוייקטים אקולוגים בואדי. הקבוצה נפגשת באופן קבוע לישיבות ועבודות טיפוח בואדי.
-פרוייקט ניקוי הואדי בשיתוף מוסדות חינוך באזור בו נאספה פסולת ונבנו ממנה פסלים סביבתיים.
-נטיעת עצים בואדי: סביב בית הכנסת "שער שמים" עם בי"ס סטון והתיכון למדעים ואומניות, ופרוייקט "עץ משפחתי" עם תושבי השכונות הסובבות.
-חגיגות ומפגשים בין שכונתיים מעת לעת שבהם משלבים פעילויות לטיפוח השטח יחד עם מופעי אמנות, מוזיקה ועוד.

הגינה הקהילתית



כיום, השם "בוסתניה" מתקשר אצל רוב מי שמכיר אותו עם גינת הירק ומרכז ההדרכה האקולוגי הקהילתי שהוקמה ומתפקדת בשטח הואדי.

היוזמה להקמת גינה קהילתית היתה של חנה עליזה עומר והעבודות בשטח ליישומה החלו ב-2002. שטח של שניים וחצי דונמים הוקצה לשמש כשטח הגינה. בתחילת הדרך עמלו על הקמת הגינה שני תושבים מסורים, בני שרעבי ואסתר ציון אתן, שעבדו יחד עם תושבי האזור, ארגוני סביבה וחברה שונים כגון "כגשר" ו"מגמה ירוקה", ובני נוער בעלי מוגבלויות ממועדון אלוין.

ככל שעבר הזמן כך הורחבה הפעילות. יותר ויותר משפחות שמעו על ההזדמנות הנפלאה לאמץ לעצמם חלקת אדמה ולגדל בה ירקות, תבלינים ופ