צוות הגינות הקהילתיות מגבשת תכנית ל"קהילה תומכת חקלאות", שהוא פאן קצת אחר של גינה קהילתית.

מודל בשם ("CSA- "Community-Supported Agriculture) - בעברית "קהילה תומכת חקלאות" - פועל ברחבי ארה"ב וקנדה בערך משנת 1985. כיום קיימות כ- 1000 חוות CSA בצפון אמריקה. זה יכול להיות אחד מהמודלים לחיקוי בשטחים ירוקים וגדולים המוזנחים בתוך העיר ירושלים ובפאתיה.

CSA - "קהילה תומכת חקלאות" הוא רעיון חברתי-אקולוגי בעיקרו המאפשר שותפות בין החקלאי לצרכנים. הוא מחלק את הסיכון ואת התפוקה בין החקלאי לצרכנים, ומעניק תחושה של שייכות ואחריות לאדמה ולסביבה הקרובה אלינו. משפחות ויחידים יכולים להיות חברים בחווה כזאת. עליהם לתחייב לשלם דמי חבר שנתיים או עונתיים המעניקים להם זכות לקבל חלק יחסי מהתפוקה השבועית של החווה. לחלופין, הם יכולים לעבוד בחווה בתמורה לתוצרת.

כמובן שחוות שכאלה צריכות לגדל מגוון גדול של ירקות ופירות כדי לענות על צרכי המשפחה הממוצעת. ישנם חוות המייצרות, למשל, דבש וביצים מתרנגולות חופשיות ושאר מוצרים מהצומח באיכות גבוהה. חוות כאלה צריכות להיות קטנות עד בינוניות, בדרך כלל מ- 7 ועד 40 דונם.

חוות אלה מתבססות על חקלאות בר-קיימא המתחשבת בסביבה ובדורות הבאים. הן פועלות עם הטבע ולא נגדו:


-לאפשר אימוץ חלקות ע"י הציבור לגידול מזון אורגני.
-לעזור בחיזוק הקשר בין הפרט לקהילה, ובין הקהילות השונות.
-לחזק את הקשר בין האדם לאדמה.
*רב-גוניות בגידולים
*מחזור גידולים
*חיפוי קרקע
*ייצור קומפוסט מקומי ושימוש בו
*גידולים של זבל ירוק
*שימוש בצמחים חברים
*שימוש במשאבים טבעיים
*שימוש בצמחיה מקומית וחסכונית במים
*שימור של זרעים חזקים ואורגניים
*קיום סחר חליפין של זרעים ושאר דברים


החקלאי מציג את תכנית העבודה השנתית שלו ואת התקציב השנתי הכולל את כל המרכיבים השונים (עבודה, חומרים, השקיה, זרעים ושתילים, שיווק ועוד). ה"מניה" של כל חבר נגזרת מחלוקה של התקציב השנתי או העונתי בין מספר החברים בחווה.

חווה של 8 דונם יכולה לשתף עד 30 משפחות. המניה השנתית היא בסביבות 400$ לחבר (150 ש"ח לחודש). מומלץ לחקלאי להתחיל מחוג האנשים הקרובים אליו שהם : משפחה, חברים, חברי קהילה מסויימת אליה הוא משתייך כמו בית כנסת, קבוצת כדורגל וכ"ו. רצוי להתחיל מ- 5 עד 10 איש, ללמוד את העניין וכך לגדול.

במקביל הוא יכול לגדל תוצרת למסעדות המעונינות באוכל טרי ונקי מכימיכלים, חנויות טבע ושווקים שונים. כמובן, המצב האידיאלי יהיה הקמת שוק איכרים שיתקיים פעם בשבוע בפארק פתוח בו תוצג מרכולתם.

ובאותה הזדמנות ניתן להרחיב את מעגל החברים של החווה.

החווה יכולה לשמש ללימוד ולבילוי של משפחות וארגונים בחיק הטבע . קיום ימי פעילות הקשורים בענייני החווה מעודד את החברים לחדש את החברות ומגדיל את מעגל החברים. ישנן חוות אשר מחייבות את החברים לתרום זמן עבודה במיוחד בקטיף, או אפשרות של עבודה תמורת הנחה בדמי החבר. החברים יכולים לאסוף את חלקם מהחווה או לקבל משלוח הביתה. מכיון שהחווה מבוססת על קהילה מקומית אשר נרקמים קשרים כאלו ואחרים בתוכה, בהחלט ישנה אפשרות לקיים סבב שבועי של חלוקת המשלוחים בין החברים בדיוק כמו סבב הקיים כבר בחברה בעניין הבאת הילדים מהגן או בית הספר הביתה. סבב שכזה מקטין את העלויות ומגדיל את האחריות והמעורבות של החברים. ניתן גם לחלק את הסבב לפי אזורים ובין מספר קטן מהחברים. ישנם רעיונות רבים הניתנים לישום על פי אותו עקרון.

אימוץ חלקות ע"י התושבים לגידול מזון אורגני, להעלאת המודעות לנושאי סביבה וטבע, ויצירת קהילה ומפגש בין אוכלוסיות שונות הוא רעיון מצויין. בכדי שזה יצליח דרוש איש מקצוע שיחזיק את המקום וכדאי שהמקום גם יפעל על בסיס כלכלי. ישנם אנשים שמאוד רוצים לפעול בעניין ולהיות חקלאים קהילתיים.

הקשר האמיץ הזה בין חקלאי קהילתי שמייצר מזון לקהילה יחד עם הקהילה תורם רבות לאפשרות שפרוייקט של אימוץ חלקות ע"י הקהילה יצליח ויחזיק מעמד לאורך שנים ויצמיח יוזמות שונות בקהילה.

הצרכים לקיום "חקלאות נתמכת קהילה" הם:
-חקלאי עירוני עם ידע מקצועי - רצוי אדם (או קבוצת חברים) מתוך הקהילה בה הוא פועל.
-הקצאת שטח ע"י העירייה לטובת העניין.
-השטח צריך להיות ממוקם בתוך השכונות, למען קשר ישיר ופשוט עם הקהילה.
-רצוי ליד מוסדות חינוך וקהילה.
-רצוי שגודל השטח יהיה מ- 4 ועד 20 דונם.
-הקצאת תשתית של מים לשטח.
-עלות המים צריכה להיות בתעריף של מים לחקלאות.
-הקצאת מכולת ברזל ש