הר חרת – מטיילים ושומרים על ההר

 

"ירושלים הרים סביב לה", הר חרת הוא חלק מטבעת ירוקה והררית המקיפה את העיר ירושלים. יש בהר שרידי חקלאות עתיקה, טרסות, כבשני סיד, מעיין, שרידי בית חווה, חורש טבעי, יער אורנים נטוע, בוסתני עצי פרי, כרמי זיתים, שפע של פרחי בר, חיות בר, עופות דורסים ושבילי טיול מסומנים. הר חרת הינו גן לאומי מאושר בניהולה וטיפולה של קרן קיימת לישראל.

 ◄בהר חרת תוכננה בנייה של 7,420 יחידות דיור, מבני תעסוקה וכבישים במסגרת תכנית ספדי. לאחר מאבק ציבורי ממושך ומקיף ביטלה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את התכנית בפברואר 2007 ובכך נמנע הרס בלתי הפיך של נופים קדומים, פגיעה במערכת האקולוגית ופגיעה באיכות החיים של תושבי העיר ירושלים וסביבותיה.

◄למרות ההצלחה בביטול תכנית ספדי, נמשכים הלחצים והאיומים לבינוי בהרי ירושלים בכלל ובהר חרת בפרט. יש לעמוד על המשמר ולהשאיר את האזור כשטח פתוח ולאפשר לירושלים להתפתח מבפנים.

 ◄גופים השותפים למאבק על שימור הרי ירושלים מזמינים את הציבור "להצביע" ברגליו ולטייל בנופיו המיוחדים של ההר. למטרה זו הוכשרו וסומנו שבילי טיול.

מסלול מקיף הר חרת (ירוק וכחול)                                          

כיצד מגיעים? ניכנס אל הר חרת מכביש סטף – מבשרת ציון (כביש מס' 3965) ליד מנסרת האבן הישנה מאזור התעשייה של מבשרת.

אורך המסלול : כ- 4.5 ק"מ, דרגת קושי: מיטיבי לכת -  מתאים גם להליכה ספורטיבית ובריאותית.

סימון שבילי הטיול: שביל עוטף מבשרת מסומן בכחול, והשביל המקיף את הר חרת מסומן בירוק.

ציוד נדרש : 1.5 ליטר מים לאדם, כובע, נעלי הליכה.

המסלול: נרד בשביל הסלול באספלט לכיוון מזרח (סימון כחול). נגיע עד צומת שבילים (כחול וירוק). הכחול  ממשיך מזרחה ו"עוטף" את מבשרת. השביל הוכשר למטיילים ע"י המועצה המקומית ותושבי הישוב בסיוע קק"ל. (עד כה נסללו כ- 2.5 ק"מ). אנו נפנה דרומה (ימינה) ונלך בשביל המקיף את ההר – השביל המסומן בירוק. הדרך הסלולה הופכת כאן לדרך עפר המוליכה אותנו לתצפית אל עבר גבעה עגולה, "גבעת האוניברסיטה". על גבעה זו דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, חלם בשעתו להקים את האוניברסיטה העברית. על גבעה סמוכה נבחין בבנייני בית החולים "הדסה". בין העצים ישנו מבנה עגול ששימש בעבר כבשן סיד.

◄ נמשיך לעין חרת - מעיין נקבה, שמימיו שימשו להשקיית הטרסות חקלאיות שמתחתיו.

שרידי בית חווה, "ח'רבת אל חורית" (מעט אדמה מעובדת),  שממנה נגזר שמו של ההר "חרת" נראים בסמוך. צוותי התחזוקה של רשות הטבע והגנים וקרן קימת לישראל שיקמו את המעיין ואת סביבותיו. בחודשי הקיץ, המעיין יבש. המחצבה הגדולה שבראש ההר פגעה במאגר מי התהום ובשפיעת המים.

◄ נחזור לדרך הירוקה ונפקוד את כרמי הזיתים. כאן מתחבר שביל הליכה נוסף העולה לפסגת ההר (מסומן בשחור). זהו שביל למטיבי לכת עליו נפרט בנפרד. מדי שנה ובמיטב המסורת קק"ל מקיימת את מסיק הזיתים "כמו פעם" בימי חול המועד סוכות, במטעי הר חרת שהיא מטפחת. מטע זה מהווה דוגמה לעשרות אלפי דונמים של טרסות ומטעי בעל שהיו במשך אלפי שנים עיקר החקלאות של הרי ירושלים.

 ◄מכאן נצעד אל יער אורנים שניטע בשנות ה- 60 של המאה הקודמת על ידי הקק"ל. בשנים האחרונות היער

חודש ודולל ונטעו בו גם עצי חורש טבעי.

◄ למרגלות ההר נבחין בבונקרים שהיו חלק מבסיס צבאי של חטיבת ירושלים. הבונקרים הוסוו עד למלחמת

 ששת הימים ובהם היו טנקים ונשק כבד שהיו אסורים באחזקה על פי הסכמי רודוס (1949). בנקודה זו נוכל

 לצפות אל שכונותיה המערביות של ירושלים: הר נוף, בית וגן, קריית משה, יער ירושלים, הר הרצל, עין כרם,

 נחל שורק והר אורה. בשטח זה אמור היה להיסלל כביש הטבעת המערבי על גשריו מחלפיו ומנהרותיו.

 ◄נמשיך בדרך העפר הצרה הפונה מערבה (ימינה), אל שביל טיול שהוכשר לאחרונה ע"י מתנדבי קק"ל. נעבור בשרידי "החצר האחורית" של העיר ירושלים וביה"ח הדסה. המזבלה נסגרה לפני למעלה כ- 30 שנים. נטפס עם השביל על השפך האדיר שיצרה מחצבת הקסטל.המחצבה החלה לפעול בתקופה העות'מאנית. היא הופעלה על ידי תושבי הכפר הערבי צובא וסיפקה אבני בנייה לירושלים ולסלילת מסילת הרכבת לעיר. בשנת 1920 מכר מוכתר הקסטל שטח של 3 דונם להסתדרות לבניית המחצבה. בתחילת שנות ה- 30 עברה המחצבה לידי חברת "אבן וסיד" ומאבניה נבנו בנייני האוניברסיטה העברית וביה"ח הדסה על הר הצופים.

מחצבת הקסטל (המשך) -  במלחמת העצמאות הייתה המחצבה יחד עם מוצא וארזה נקודות ישוב יהודיות מבודדות בין הכפרים קסטל צובה ועין כרם. בראש הר חרת נתפס מוצב "נחשון שכמו אחיו הגדול והידוע ה"קסטל" עבר מספר פעמים מיד ליד. בשנת 1951 הוקם כפר החוצבים מעוז ציון שהפך בהמשך לחלק ממבשרת ציון. אבק המחצבה וזעזועי הפיצוצים הביאו לסגירת המחצבה בשנות ה- 80, לאחר מאבק ציבורי.  

שטח זה מאויים על ידי תכניות עתידיות, והציבור ישמור עליו כשטח פתוח לטובת המטיילים והנופשים. בינתיים, הטבע אינו מחכה, בחורף נוצר כאן אגם עונתי עם צמחי קנה ועשרות ברווזים "מקשטים" אותו. נעבור בשולי מפעל הבטון ונגיע לסוף המסלול ליד כבשני הסיד. את הכבשנים הראשונים חפרו תושבי הכפר הערבי צובא בתקופה העות'מאנית. בכבשנים קלו אבני גיר שנחצבו במחצבה ויצרו סיד למטרות שונות. את הכבשנים הפעילו באש מהעצים שנכרתו בהר ומשיחי סירה קוצנית. בשנות ה- 20 בנו ערביי הכפר את הכבשנים שאנו רואים. כבשנים אלו הוזנו במזוט או בסולר. כבשני הסיד, שנשארו שמורים, מיועדים לשיקום ולשימור על ידי הקרן לשיקום מחצבות וגופי שמירת הטבע. אנו מקוים שבמסגרת זו נשקם גם את חלקו האחרון של מסלול ההליכה שעובר בין ערמות עפר ופסולת בניה.

מסלול הפסגה (שחור)

כיצד מגיעים?  נקודת ההתחלה – בדומה למסלול מקיף הר חרת. מעט אחרי עין חרת ישנו מפגש שבילים בין השביל המקיף את ההר (הירוק) לבין השביל המוביל לפסגתו (השחור).   

אורך המסלול: כ- 2.5 ק"מ, דרגת קושי: מסלול למיטיבי לכת הכולל עלייה תלולה לפסגת ההר.

סימון שבילים: שחור.  ציוד נדרש:  1.5 ליטר מים לאדם, כובע, נעלי הליכה.

המסלול: השביל מוביל אל יער אורנים ותיק ובהמשך לטרסות חקלאיות שריד ייחודי לחקלאות בוסתנים עתיקה. במרכז הטרסות נבחין בשרידי שלוש שומרות - מבנים ששימשו לשמירה על הבוסתנים מפני חומסים על שתיים ועל ארבע, ולאחסון הפירות בעונת הקטיף.

 ◄השביל מטפס בתלילות לפסגת הר חרת. גובה ההר בפסגה 780 מטרים מעל פני הים. כאן המקום לדבר על גבולות ההר: נחל שורק מדרום, נחל צובה ממערב, שכונת מעוז ציון מצפון ו"גבעת האוניברסיטה" ממזרח. בור המחצבה נגלה לעיננו בהמשך. השביל ממשיך מעל מצוק המחצבה ומתחבר אל השביל הירוק מעט לפני מפעל הבטון. ממקום זה ניתן להבחין בהר צובה (בלמונט – ההר היפה), ובמטעי הנשירים של הקיבוץ.

אנא, הקפידו על כללי ההתנהגות הבאים:

·         לכו בשבילים המסומנים בלבד. הירידה מהשבילים מסכנת אתכם ופוגעת בטבע.

·         הפגיעה בחי, בצומח ובדומם – אסורה! קטיפת פרחי בר וצמחי תבלין  - אסורה!

·         אין לטפס על שרידי מבנים וטרסות – סכנת נפילה והתמוטטות!

·         השתייה ממי המעיינות והרחצה בהם – אסורה!

·         היזהרו באש! שמרו על הניקיון. קחו את האשפה עמכם. בהר אין איסוף אשפה.