בית שמואל יוסף עגנון בשכונת תלפיות

מאת: איציק שוויקי מנהל מרחב ירושלים במועצה לשימור אתרים

          שמואל יוסף עגנון (צ'אצ'קס) נולד בשנת 1888 (ט באב תרמ"ח) בבוצ'אץ שבמזרח גליציה ועלה לארץ ישראל בשנת 1908. באותה שנה פרסם את ספורו הראשון "עגונות בעומר", וחתם עליו בשם ש"י עגנון, מלשון עגונות, ומאז נקרא בשם זה. בשנת 1912 הדפיס ידידו י"ח ברנר את ספרו הראשון "והיה העקוב למישור". ובאותה שנה יצא ש"י עגנון לברלין שבגרמניה, ונשאר בה כל תקופת מלחמת העולם הראשונה. בתקופת שהייתו בגרמניה גילה עגנון את הספרות האירופית ובעיקר את הגרמנית סקנדינבית והצרפתית.

          בל"ג בעומר תר"פ 1920 נשא לאישה את אסתר מרקס,שהכיר בעת שלימד אותה ואת אחותה שעורים פרטיים בעברית. בתם הראשונה אמונה נולדה בשנת 1921, ושנה אחר כך נולד בנם חמדת. לאחר המלחמה עבד יחד עם מרטין בובר על קובץ סיפורי חסידים. ערב פרשת לך לך בשנת 1924  עלה ש"י עגנון בשנית לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

          בשנת 1931 בנה ש"י עגנון את ביתו ברחוב קלאוזנר 16 בשכונת תלפיות. מלאכת התכנון נתנה לאדריכל פריץ קורנברג לאחר שדירתו הקודמת (השכורה), אף היא בתלפיות נשדדה בעת הפרעות של תרפ"ט (1929).

יותר מכל סופר עברי בדורו,ספריו של עגנון תורגמו לשפות רבות והוא זכה בפרסים ספרותיים רבים ביניהם פעמים בפרס ישראל (1954 ו-1958). תואר דוקטור של כבוד מהאוניברסיטה העברית בשנת 1958. וגולת הכותרת - פרס נובל לספרות שאותו קיבל בשנת 1966. ש"י עגנון נפטר בשנת 1970 והובא למנוחות בהר הזיתים בירושלים.     

          חדר האורחים נשתמר כפי שהיה בחיי הסופר כשהוא פשוט וצנוע. במרכזו שולחן בצבע שחור בעל רגליים עבות, מכוסה מפה לבנה. מסביב לשולחן ארבעה כסאות עץ מתקפלים, ועליו כלי עתיק נאה עשוי פליז ובו קוביות סוכר, מתנת קהילת שטרסבורג. בפינה כורסא צנועה.

החדר היה מחומם באח גדול מצופה חרסינה חומה ומוסק בעצים ובפחמים. האח חימם גם את פינת האוכל והמטבח שהיו מצידו השני של הקיר. על גבי האח מוצבים שני פמוטי נחושת שדלקו בשבתות, בחגים ובמועדים, מערכת סכינים לקילוף פירות, עציץ או פרחים. התצלום היחיד שהיה תלוי על הקיר בחייו של עגנון היה תצלום של ירושלים שניתן לסופר במתנה ליום הולדתו ע"י פיקוד המרכז - צה"ל. על הקיר הייתה תלויה מפת ארץ- ישראל.

ליד האח נמצאת דלת שהובילה לפינת האוכל ובה אשנב להגשת כיבוד לאורחים. דלת אחרת מובילה למרפסת. בתריסים מצויים סימני כדורים, זכר לימים בהם האזור היה סמוך לגבול.

          האולם מרכזי משמש לפעילויות המגוונות בבית. המחיצות של שלושת חדרי השינה הוסרו. ובמקום מקיימים ערבי עיון והרצאות, של קבוצות תלמידים ומבוגרים ולהקרנת סרטי ווידיאו. במקום תערוכות מתחלפות  של תצלומים.

מדרגות מובילות לקומה השנייה שבה נמצאות הספרייה וחדר העבודה של עגנון. כעשרת אלפים ספרים, חוברות ותדפיסים מכסים את הקירות. הספרים נושמים קדושת תורה ומסורת, רוח- חיים וחכמה, ומסודרים על מדפי ברזל ועץ לפי נושאים, כפי שסדרם עגנון. בספריה ספרים נדירים במיוחד, מן המאה השש עשרה ותחילת המאה השבע עשרה. בחזית החדר עומד דוכן הכתיבה. ה"שטנדר" עליו נמצאים העטים של הסופר, משקפיו, מנורת הקריאה ומחדד העפרונות.שולחן הכתיבה כבד ועל גביו מונחות סלסילות קש בהן דפי כתיבה ודפי טיוטה, מאפרה סגורה וקופסת מתכת לפתקים בצורת סידור.

          בחדר נוסף מוצגות התעודה המקורית של פרס נובל, המדליה ומוצגים אחרים השמורים בתוך שולחן תצוגה מזכוכית. על הקיר תלוי ארון ובו ספר תורה קטן, שופר ומגילת אסתר. מעל דלת הכניסה לספרייה- הקיר הפונה אל המזרח- השאיר הסופר שטח חשוף ללא טיח וגימור, זכר לחורבן בית המקדש.

          בחודש ינואר 2009  נפתח מחדש בית  ש"י עגנון  בהשתתפות נשיא המדינה ראש העיר ונכבדים,  לאחר שעבר שיפוץ יסודי בהנחיתה של האדריכלית סלמה ארד מילסון.

המבקרים המגיעים לבית מקבלים הדרכה אישית, ויכולים לצפות בסרט תיעודי על הסופר. קיימת אפשרות לימי עיון וסיורים בנושאי ספרות בכלל ועל  ש"י עגנון בפרט.

תיאום ביקורים במקום בטלפון  7616498 02 שעות פתיחה מ09:00-15:00. בימים א-ה.