סיכום מפגש (המשך...)

     הגב' נעמי צור, מרכזת "ירושלים בת קיימא" ומנהלת הקהילות העירוניות של החברה להגנת הטבע , ברכה על היוזמה של הקמת הפורום ופרסה את משנתה בדבר החשיבות ב"איחוד שורות" אל מול המשבר הסביבתי לצד בניית תפיסת עולם ייחודית-יהודית להתמודדות עמו.

     10:00 - 11:00 - חזון לישראל בת קיימא
     מר ערן בן-ימיני, מנחה תוכנית עמיתי הסביבה במרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית והרב מיכי יוספי , מייסד חוות יי שוב הדעת – מרכז להתחדשות והטענת הגוף והנפש, שיתפו את הקבוצה בתפיסת עולמם לגבי הדרכים לחיות את החזון של מדינת ישראל בת-קיימא.

     גב' עינט קרמר הובילה מהלך של בניית חזון אישי כצעד ראשון לקראת יצירת חזון משותף לקבוצה

     11:15-12:45 עבודה בקבוצות התייחסות
     המשתתפים בכנס התחלקו לארבע קבוצות על פי תחומי עיסוק ועניין אישי. בכל קבוצה עסקו המשתתפים בשיח חזון אישי וקבוצתי וחשיבה משותפת על מטרות ה"פורום לסביבתנות יהודית". קבוצות העבודה, ביניהן בחרו המשתתפים היו:
○    הגות והלכה ○    קהילה ודרך חיים
○    אקו-תיירות
○    חינוך סביבתי-יהודי

13:15-12:00 - איסוף של הנעשה בקבוצות ומבט לעתיד
     נציגי הקבוצות השונות הציגו את הנעשה בקבוצתן (ראו נספח 1) גב' נעמי צור סיכמה את הכינוס בקריאה למשתתפים לסייע בהפיכת ה"פורום לסביבתנות יהודית" לגוף משמעותי שיסייע בקידום העשייה הסביבתית מחד וחיבור למורשת מאידך.
    הפגישה הבאה שתיוחד כולה לשיתופי פעולה אפשריים, תתקים אי"ה
     ביום רביעי , ה12.3 , ה' באדר ב' .
    

     הגופים שנציגיהם השתתפו במפגש הראשון של הפורום לסביבתנות יהודית הינם:
     אוניברסיטת בר-אילן, "תהודה" - בית מדרש למנהיגות יהודית, "ילד טבע", מכינת לכיש - מיתרים, איגוד ערים לאיכות סביבה שומרון, מדרשת אורנים, "פני האדמה", חוות יישוב הדעת, מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית, ישיבת מצפה רמון, "כנפי נשרים", ישיבת שמחת שלמה , החברה להגנת הטבע, "טיול עם שרי" , תיכון בויאר , חברותא ירוקה , הגן הבוטני ירושלים, גינה קהילתית ברודי, שומרה לסביבה טובה , "טבע עברי"- יהדות , סביבה חברה, דרך הטבע, מת"ן – מכון תורני לנשים, יוזמת "האנרגיה הטובה", מרכז אלכסנדרה מס, בית ספר ללימודי סביבה על שם פורטר, אוניברסיטת מישיגן, בני עקיבא, עמותת "ארץ כרמל", התנועה להעצמת ירושלים, רשת אמי"ת, מכון מנדל, בית אב- להתחדשות ויצירה בתורה. מפה ירוקה, עיריית ירושלים, בית אבי-חי, ארץ סביבה ומורשת, תיכנון קהילתי גילה.

סיכום מפגש (המשך...)

     נספח 1: פירוט הנעשה בקבוצות העבודה :
     ○    הגות והלכה אהרון אריאל לביא – בית מדרש ליהדות וסביבה בשיתוף בית אב ופני האדמה:
     עיסוק עמוק בשאלות יסוד הנוגעות בהגות יהודית והמשבר הסביבתי.
     א. הקבוצה עסקה במספר שאלות יסוד הנוגעות בהגות יהודית והמשבר הסביבתי.
    -    מקומה של הגות בכלל בתהליכים חברתיים והקשר הראוי בינה ובין הפעילות המעשית.
    -    הקשר בין הזהות היהודית והזהות הכלל אנושית בעמידה מול המשבר הסביבתי המשותף לכולם.
    -    אופי האדם ויחסו אל הטבע ביהדות ובדתות אחרות.

     ב. כתוצאה מן הדיון עלו כמה מסקנות :
    -    הצורך בפיתוח מוטיבציה רוחנית – יהודית לעשייה הסביבתית. מוטיבציה שכזו צריכה להתרחק מדרך ההפחדה (איומים בסוף העולם) ולהתרכז במתן השראה חיובית למעשים של "תיקון עולם", על דרך "ועשה טוב".
    -    ההלכה רחוקה מלהיות סביבתית כשלעצמה, אך היא מכילה יסודות סביבתיים בסיסיים שניתן לפתחם באמצעות יצירת שיח הלכתי.
    -    מבחינה מעשית יש לעסוק באיסוף חומרים ומקורות יהודיים בנושא הסביבתי, להמשיך וליצור שיח הלכתי סביב נושאים סביבתיים, ולהמשיך את הדיון בנושאים השונים שעלו בכינוס הראשון לצורך העמקה.

○    תיירות אקולוגית לייבה חיה דוד – "רוח הסביבה" – החברה להגנת הטבע ירושלים
     קידום החזון של ישראל בת קיימא והעשרת עולמם של תיירים מבית ומחוץ באמצעות שילוב נדבך יהודי –סביבתי בעולם התיירות בישראל.

    א. הקבוצה דנה במשמעות תיירות אקולוגית בישראל ובפוטנציאל הגדול הטמון בה- "תיירות אקולוגית הינה מסע אחראי אל אזורים טבעיים, אשר שומר על הסביבה ומשפר את מצבה של האוכלוסייה המקומית". (מתוך קהיליית התיירות האקולוגית העולמית).
     בכל שנה מבקרים בישראל קרוב למיליון תיירים. התיירים מגיעים לישראל על מנת לבקר באתרים טבעיים ותרבותיים, אבל בד"כ גם מעוניינים בלחקור את זהותם הטבעית והתרבותית בנוסף לכך, טיולים הינם אחד מהתחביבים הגדולים ביותר של הציבור הישראלי. ענף התיירות הינו מקום טוב לחינוך תיירים וישראלים כאחד בדבר בעיות סביבתיות ועשייה סביבתית בישראל.עבור יהודים המחפשים התנסות יהודית-ציונית , הסביבה היא חלק משמעותי מהלימוד על ארץ ישראל והמסורת היהודית.

    ב. הקבוצה דנה בדרכים לקדם את התיירות האקולוגית בישראל ובמשימות שיש לבצע בתחום. בין השאר הועלו הרעיונות והנושאים הבאים.
    -    שימוש במפה הירוקה של ירושלים http://www.greenmap.org.il/ ככלי עבודה עם תיירים ומטיילים ישראלים
    -    הוספת נדבך יהודי סביבתי- למפה הירוקה של ירושלים (לדו'ג בתי כנסת, קבוצות נוער, מרכזים קהילתיים וכו' המשלבים את הסביבה בפעילותם היהודית).
    -    מציאת דרך להוספת תכנים סביבתיים משמעותיים לפרויקטים תיירותיים בישראל, תוך דגש על "תגלית" ושאר סיורים עם אג'נדה ציונית.
    -    התמודדות עם האתגר בשבירת התדמית החיובית של ישראל שבד"כ מועברת על ידי מדריכי טיולים בארץ, תוך עימות התיירים עם השבר הסביבתי-חברתי.
    -    מציאת דרכים להעניק לתיירים זרים הזדמנות להשתתף ב"תיקון עולם" בישראל באמצעות יצירת קשר בינם ובין פרויקטים סביבתיים. לצורכי התנדבות.
    -    שימוש בתיירות ככלי להעברת מידע בדבר נושאים סביבתיים בוערים למקבלי החלטות בשלטון המקומי ולאנשי שררה בחו"ל.
    -    לימוד של מדריכי תיירים ומחנכים בדבר נושאים סביבתיים ועקרונות קיימות, ושכנועם להמשיך ולהעביר את הידע.
    -    מציאת דרכים לשלב סקטורים שונים בחברה הישראלית בחינוך ועשייה סביבתית
    -    מציאת דרכים לשווק "סיור משמעותי" לתיירים פוטנציאלים בישראל.

    ג. חזון אפשרי:
    הסביבה עשוייה להיות כלי משמעותי ללימוד זהות והיסטוריה יהודית. היהדות יכולה לשמש ככלי ללימוד על הטבע ועל הסביבה. השילוב של חוויות מחוץ לכיתה (או לאוטובוס) , כולל ביקור במקומות בעייתיים, עיסוק בתכנים מעודכנים בדבר נושאים סביבתיים והזדמנויות לעשייה התנדבותית משמעותית יכולים להרחיב ולהעשיר את החוויה התיירותית בישראל. יהודים ושאינם יהודים מכל העולם יכולים וצריכים להיות שותפים ביצירת עתיד בר קיימא לישראל.

סיכום מפגש (המשך...)

○    הלכה ואורח חיים
    אריה חזקין – עמית במכון מנדל – קהילות ירוקות:

    היחס בין חזון סביבתי-חברתי ובין מימושו בחיי היום יום בדגש על חיי קהילה יהודית-סביבתית.

    א.    המשתתפים הביאו דוגמאות מנסיונם לקיים אורח חיים יהודי אקולוגי במסגרת קהילה. בין הדוגמאות שהועלו:
    -    גינות עירוניות כבסיס לחיי קהילה בעיר.
    -    פרויקט המיחזור הכלל - יישובי בכרם המהר"ל
    -    קואליציית ירושלים בת קיימא ופעילותה לחיזוק העיר.
    -    בוסתן עירוני והקושי לתרגם את העבודה בו לחיי קהילה יהודיים
    -    הקהילה בתקוע ב' המנסה לקדם אורח חיים של עבודת אדמה עצמית והשתלבות בנוף הטבעי.
    -    עמותת שומרה העוסקת בעשייה חינוכית וחווייתית עם הקהילות מסביב ליער ירושלים.
    -    מודל קהילתי סביב קואופרטיבים של צרכנות אורגנית.
    -    קהילה ירוקה עירונית המשלבת מיחזור, גינון עירוני לימוד מקורות וחגים משותפים.
הדוגמאות השונות הובילו לרב שיח בין משתתפי הקבוצה וללמידה מהתמודדויות שונות של חבריה.
    ב.    הדיון הוביל את הקבוצה לדון בשאלת ההגדרה של המושג "קהילה". בייחוד מעניינת היתה הטענה שהשימוש העכשווי במילה קהילה כולל גם התאגדויות של קבוצות סביב אינטרס, או קהילות וירטואליות סביב תחום עניין, ואילו שימוש ראוי יותר במושג, חל על קהילות שהיחסים בין החברים מקיפים תחומים רבים ושונים(קהילה כקבוצה הוליסטית יותר) או קהילות הקשורות למקום מסויים.

    ג.    הקבוצה זיהתה את הבעייתיות בשילוב אורגני של יהדות ואקולוגיה במודל קהילתי. מרבית החברים העלו דוגמאות של קהילות אקולוגיות, כאשר הם מצהירים תוך כדי כך על חשיבות המימד היהודי של החיים הקהילתיים. עלו מעט מאד פרקטיקות שמשלבות באופן אורגני יהדות ואקולוגיה.

    ד.    החברים זיהו את הפורום לסביבתנות יהודית כאמצעי להמשיך להיות בקשר על מנת שכל אחד ייעזר ברעהו במימוש אורח החיים שלו.

○    חינוך סביבתי – יהודי
    עינט קרמר – טבע עברי – יהדות סביבה חברה :

     ערכים מרכזיים בחזון סביבתי-חברתי למדינת ישראל, ושימוש בפורום לסביבתנות יהודית ככלי לקידומם.
    א.    חברי הקבוצה שיתפו זה את זה בחזון הסביבתי-חברתי שלהם לישראל. הערכים המובילים שעלו בבחינת החזונות השונים היו :
    -    מוסריות – התייחסות לשאלה הסביבתית כפן נוסף של אורח חיים מוסרי.
    -    חיבור – חיבור בין ארץ ושמים, חברה וסביבה, מורשת עבר ועתיד בר קיימא.
    -    שינוי חברתי – באמצעות פיתוח מודעות, אחריות ומנהיגות אצל בני הנוער.
    -    חזרה למקור – ערך שנוי במחלוקת (האם עלינו לחדש ימינו כקדם או למצוא קידמה אחרת).
    -    כוּליוּת –אורח חיים קהילתי עם הפרדה מינימלית בין מה שמוגדר בפינו כ"בית" ומה שמוגדר היום כ"רשות הרבים " וכ"סביבה".
    -    בריאות – אורח חיים בריא
    -    "ומלאה הארץ דעה את ה'" – הגעה למצב האוטופי של חיים מתוך הבנה בסיסית של טוב ורע ומה צריך לעשות על מנת לממש את הטוב. .
    ב.    חברי הקבוצה דנו בדרכים בהם כיצד רשת סביבתית-חברתית תעזור להגשים את החזון:
    -    מתוך שיתוף ניתן להגיע לאחריות אישית (הגדלת המוטיבציה לפעולה).
    -    הרשת תשמש לבניית מאגר ידע לשימוש כל העוסקים בחינוך יהודי שיכיל מקורות יהודיים, ישראלים ומקומיים (שאינם דווקא יהודים).
    -    שימוש בפורום כקבוצת תמיכה למובילי תחום.
    -    החבירה לגוף מייצג אחד עשוייה לסייע במגעים עם קרנות וגופים ממשלתיים.
    ג.    חברי הקבוצה החליפו ביניהם מידע על תוכניות, רעיונות לפעולה ואפשרות לשיתופי פעולה .

סיכום מפגש (השלמה)

נספח 2 - ומה עכשיו ? תוכניות ובקשות להמשך הדרך
    הכינוס הראשון של "הפורום לסביבתנות יהודית", אליו הגיעו למעלה מ-100 אנשים פרטיים ונציגי ארגונים, הוכיח את הצורך שיש בגוף שכזה.
    עצם ההתכנסות של אנשים מכל זרמי היהדות המגדירים עצמם כאנשי מעשה בתחום הסביבתי המחוברים למסורת ישראל, כבר מכיל בתוכו את האפשרויות לפעולה משמעותית בחברה הישראלית. ואכן ראינו במפגש הראשון לחיצות ידיים, החלפת כתובות אימייל וקביעת פגישות להמשך שיחה.
    שיח החזון במליאה ובקבוצות הראו כי אנחנו חולקים מטרות משותפות, וכי יש משמעות להתאגדות ביחד לצורך העברת מידע, הובלת תהליכים ארציים, והענקת תמיכה והשראה הדדית.

    כעת הגיע הזמן "להרים הילוך" ולהצטרף לתהליך הקמת הפורום ולעיצוב דמותו :
    א.    אנחנו מזמינים את כל המעוניינים להצטרף לוועדת היגוי שתתווה את המשך פעילות והתנהלות הפורום. וועדת ההיגוי תיפגש לערך אחת לחודש וחצי.
    ב.    אנחנו מזמינים אנשים להגיב במייל לחזון הפורום ולמטרותיו וכן להציע שם קליט יותר להתארגנות.
    חזון הפורום לסביבתנות יהודית:
    הקמת רשת סביבתית המקדמת ערכי קיימוּת מתוך חיבור למסורת היהודית והפיכתה לגורם משפיע על החברה הישראלית.
    מטרות הפורום:
    ○    היכרות בין אנשים העוסקים בעשייה סביבתית מתוך חיבור ליהדות.
    ○    יצירת רשת קשרים והשראה הדדית של העוסקים בתחום זה על מנת להגביר את השפעתו על החברה הישראלית.
    ○    הנעת תהליך של בניית חזון משותף לתנועה סביבתית השואבת את ערכיה מן המסורת היהודית.
    ○    מתן ליווי, הדרכה ובמה לפי הצורך ליוזמות ושיתופי פעולה בתחום
    ג.    הפגישה הבאה שתתקיים אי"ה ביום רביעי, ה' אדר ב' , ה12.3.08 , תוקדש כולה לשיתופי פעולה אפשריים ולפרויקטים משותפים. הפרויקטים שאנחנו חשבנו עליהם הינה בניית מודל ליירוק בתי כנסת ומוסדות ציבור, הפעלת "חברותא ירוקה" במרכזים שונים, ועיסוק בפעילות יהודית סביב גינות קהילתיות. אנחנו מזמינים את כל המעוניין בכך לחשוב על רעיונות לפעילות ולשיתופי פעולה לקראת הפגישה הצפויה.

     בקשות להצטרף לצוות היגוי, הארות על שם הפורום, החזון והמטרות ורעיונות לשיתופי פעולה ניתן לשלוח למייל jeforum@gmail.com . כמו כן ניתן להתקשר ולשוחח על נושאים אלו עם לייבה חיה : 0545552253 עינט - 0525739444

     * להסרה מרשימת התפוצה נא לשלוח מייל לjeforum@gmail.com - עם הכותרת "הסרה מרשימת התפוצה".
     * * מי שמתנגד שפרטיו (שם ומייל או טלפון) יפורסמו במסגרת רשימת כתובות של חברי הפורום, נא לשלוח מייל ל- jeforum@gmail.com עם הכותרת "אי פרסום פרטיי".